עדכון - כך אמר היום תא"ל במיל' רן פקר בתוכנית "עסקים באוויר" עם חגי גולן ברדיו 99  דו"ח המבקר, המאמת  את תחקיר מגזין G שפורסם בינואר, חושף כי אולמרט הפעיל לחצים במרכז ההשקעות למתן מענקים לפרויקט תיירות גרנדיוזי באילת לינדנשטראוס: זו "עוד דוגמה לשיטת הפעולה של אולמרט התהליך של פרויקט אקווריה היה תקין לחלוטין מא' עד ת'. אנחנו באנו למשרד התיירות. יש שלושה יזמים
שעדיין מאמינים בפוטנציאל העתידי הכלכלי של התיירות במדינת ישראל, הם נפגשו כאן עם רה"מ אריק שרון, עם ביבי נתניהו ועם אהוד אולמרט שר התמ"ת, הציגו להם את החזון שלהם, אמרו 'אנחנו מוכנים להשקיע 500, 600 מיליון דולר בתיירות. ואז התחלנו תהליך, אמרו לנו שפרויקט כזה שבא ללא מכרז יש לו מגבלות, וקיבלנו את המגבלות
כך אמר היום (ד') רן פקר, תת אלוף במיל' ויו"ר פרוייקט אקווריה בתוכנית "עסקים באוויר" עם חגי גולן ברדיו 99
"כדי לקבל מתן תוקף שקיבלנו מהועדה המחוזית דרום צריך להביא 28 אישורים. בסוף, כשקיבלנו את האישור הסופי, אמר יו"ר הועדה המחוזית דרום: 'הנה באה קבוצה שהראתה לנו שאפשר לעשות את זה גם אחרת'. אני עמדתי בראש מנהלת אמריקנית-ישראלית עם מומחים ואנשי מקצוע, ועבדנו לפי החוקים מא ועד ת
איך היית מגדיר את היחסים שלך עם אהוד אולמרט
לא מכיר, ז"א מכיר כללית, אבל לא הייתי מעולם בביתו, אף פעם לא אכלתי איתו ארוחת ערב או שתיתי קפה
פגשתי אותו בנושא הפרויקט פעמיים: פעם אחת להיכרות עם היזמים ופעם שניה ביוזמת קובי הבר, ראש אגף תקציבים באוצר. זה היה בכנסת עם 30 איש, ושם הוא הציג את המגבלות שהאוצר רוצה
- הגדרת אותו כידיד אישי שנים רבות
"אני לא יודע, אני לא זוכר את המכתב. הוא לא לפניי. לא ביקשנו ממנו מכתבים"
"נכון שהאמריקנים שאלו אם הוא יכול לתת מכתב המלצה. דרך אגב, מרכז ההשקעות בכלל עוד לא בתמונה. מרכז ההשקעות יתכנס רק בשלב הבא בכלל, אחרי שוועדת ההשקעות של משרד התיירות נותנת מכתב המלצה למרכז השקעות. לא היתה לנו פגישה עוד במרכז ההשקעות, לא היה שום דיון במרכז ההשקעות, זה בכלל לא לעניין. לא היה לנו איתם עוד שום דיון ולא נפגשנו איתם אף פעם
- המבקר אומר בעצמו: "יש לראות בחומרה את התערבותם ולחציהם החוזרים ונשנים של עוזרי שר התמ"ת בנוגע לעבודת מרכז ההשקעות שגורמי המקצוע עשויים היו לפרשם כנסיון להכתיב החלטה בגוף סטטוטורי ועצמאי
"מבחינתי לא דובים ולא יער"
- מה, כל זה המצאה פרועה
"אני לא יודע, יכול להיות. אני לא ער לזה, בכלל לא ידעתי שעובד מעורב בזה, כי עדיין לא היה צורך ללכת למרכז ההשקעות שהוא היה תחת התמ"ת, עוד לא הגענו בכלל לשלב הזה. אני לא מכיר, אני לא יודע. אני יודע את האמת. מה שהמבקר העלה זה דבר אחד, אני יודע את האמת מבחינתי. מבחינת יזם שעבד
- לא היה מתוכנן שם שום קזינו, לא חלמתם על קזינו שם
- "בהתחלה באנו ורצינו לשלב בזה מלונות. באה המדינה ואמרה: 'תשמע, יש 16 אלף חדרים כולל חדרי אירוח באילת, אז בואו נעשה את זה בלי מלונות'. אמרנו 'בסדר'. לאחר מכן קראו לי ואמרו לי שיש הרבה מגבלות ושנחתום על מסמך לפני שבאים למרכז ההשקעות שבו היו חתומים מנכ"ל משרד התיירות, האוצר והתמ"ת. אמרת:י 'בסדר'. באתי, היו מגבלות אדירות, לא יהיה קזינו כמובן ולא יהיה בית מרקחת ולא יהיה בנק ולא יהיה זה ... ולכל אני הסכמתי
- איפה עומד הפרויקט היום
"לא יודע. הכדור אצל הממשלה, אנחנו הבאנו 28 אישורים אחד לאחד. ועכשיו יש תוכנית שגם משרד התיירות צריך לאשר, כי ישבנו איתם ודנו איתם ועם היזמים והנה. הבעיה שלא מדברים מורכבת משני דברים עיקריים, שאחד זה מצבה של אילת. הפרויקט הזה יכול להציל את אילת, תרצה הממשלה - בבקשה. לא תרצה, תודה רבה
דו"ח המבקר: "המקרה של אקווריה הוא עוד דוגמה לשיטת הפעולה של אולמרט"
"המקרה של אקווריה מתווסף למקרים דומים של התערבות שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט, במישרין או באמצעות עוזריו עובד יחזקאל ודורון שופן, בפעילות מרכז ההשקעות, למשל בפרשת סיליקט בע"מ", כך אומר מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח המיוחד המתפרסם היום (ד') על פרויקט אקווריה באילת
"במכלול המקרים", אומר לינדנשטראוס, "היתה התערבות של עוזרי השר בשמו או כזרועו הארוכה, באופן שיכול היה להתפרש בהוראה או כהנחיה לביצוע וכביטוי להפעלת לחץ על-ידי השר או מטעמו. הנה כי כן מדובר ב'שיטה', אותה אימצו עוזרי השר בשמו או מטעמו
הדו"ח מאמת את תחקיר "גלובס", שפורסם בינואר במוסף G, על מיזם אטרקציה תיירותית ומסחר בחוף הצפוני של אילת. המדינה עמדה לתת לקבוצת יזמים מחו"ל, אותם ייצג תא"ל (מיל') רן פקר (רונן), ללא מכרז, שטח של כ-1,300 דונם; וכן מענקים בגובה של כ-30 מיליון דולר. בעקבות התחקיר עוכבה מסירת הקרקע עד לפרסום דו"ח המבקר
בדו"ח יש ביקורת חריפה על שורה של אישים וגופים, בהם רה"מ אולמרט; עוזריו, יחזקאל ושופן; מנכ"ל משרד התיירות לשעבר, אהרון דומב; מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל הקודם, יעקב אפרתי; מנהל מחוז דרום במשרד הפנים, דודו כהן ואחרים
הטיה לטובת היזם
במשך 6 השנים האחרונות פעל פקר במשרדי הממשלה השונים כדי לקבל מעמד של מפעל מאושר והקצאת קרקע ללא מכרז, כפרויקט תיירותי הזכאי לסיוע ומענקים על-פי החוק לעידוד השקעות הון. פקר ביקש קרקע בחוף הצפוני של אילת, לאורך הגבול עם ירדן, שברובה מטעי התמרים של קיבוץ אילות
מרבית הבדיקות המקצועיות שנעשו במשרדי הממשלה הצביעו על אי-כדאיות של הפרויקט. התחשיבים שנעשו היו מוטים לטובת היזם, הושפעו מנתונים שהוא עצמו סיפק ובחלקם כלל לא נבדקו. פקר שינה את נתוני ההשקעה חדשות לבקרים, ושינה פעמים רבות באופן מהותי את הפרוגרמה ואת נתוני השקעת הבעלים. בוטה במיוחד היה המאמץ להוסיף שטחי מסחר בפרויקט על חשבון שטחי תיירות, למרות שאסור להקצות קרקע למטרות מסחר ללא מכרז
המבקר מביע תמיהה על כך, שאף אחד מהגופים הממשלתיים לא בדק את זהות בעלי חברת אקווריה, למרות שהחוק מחייב זאת, אלא "הסתמכו על נתונים שהמציא להם היזם פקר, אלא שאלה השתנו לעיתים תכופות ונמצאו לפחות שבע גרסאות שונות בהקשר זה". אחד המשקיעים הוא ג'ו ברנשטיין מארצות-הברית
"פגיעה בסדרי מינהל תקין"
סיוע תמוה קיבל היזם בתחום המימון והוכחת היכולת הפיננסית של המשקיעים. מנכ"ל משרד התיירות דאז, אהרון דומב, הסכים לערבות מגוחכת של 250 אלף דולר, כתחליף להוכחת יכולת בגובה למעלה מ-100 מיליון דולר
עובד יחזקאל, עוזרו של אולמרט, דרש ממרכז ההשקעות לתת מיידית לפקר "א. אישור הפרויקט כמפעל מאושר. ב. מתן מענק כנדרש". על כך אומר המבקר: "הניסיון של יחזקאל לקבוע מראש תוצאת דיון בגוף סטטוטורי, הינו פגיעה בסדרי מינהל תקינים
בעקבות אחת מפניותיו הרבות של פקר לאולמרט - בה ביקש כי אולמרט יכתוב מכתב תמיכה באקווריה, שיופנה לבנק אמריקאי, איתו היה פקר במו"מ בנוגע למתן אשראי לפרויקט - התערב דורון שופן, עוזרו של אולמרט. שופן פנה למנהל מרכז ההשקעות שמואל מרדכי, בדרישה שיכתוב עבור פקר את מכתב ההמלצה המבוקש, בנימוק: "מאחר והנושא נמצא בסדר עדיפות עליון אצל השר אולמרט
המבקר כתב על כך בדו"ח: "יש לראות בחומרה את התערבותם ולחציהם החוזרים ונשנים של עוזרי שר התמ"ת בנוגע לעבודת מרכז ההשקעות, שגורמי המקצוע עשויים היו לפרשם כניסיון להכתיב החלטה בגוף סטטוטורי ועצמאי
בעקבות תחקיר "גלובס", בו פורסמו מכתבים של פקר לאולמרט, מהם עולים לכאורה יחסי ידידות בין השניים והיכרות של אולמרט עם יזמי הפרויקט, פיטרו היזמים את פקר, ולינדנשטראוס ביקש מרה"מ לפרט את קשריו עם היזם. ביוני השיב אולמרט למבקר, כי כחלק מהיותו שר ואיש ציבור מתקבלות אצלו עשרות פניות מדי יום, ואך טבעי כי חלק מהפונים מתפארים בקשריהם הטובים אתו, וכי אין ביכולתו למנוע פניות כגון אלה
סיוע נוסף קיבל פקר מראש מינהל מקרקעי ישראל הקודם, יעקב אפרתי. מלבד הקצאת הקרקע הענקית ללא מכרז ועצימת העיניים מול הגדלת שטחי המסחר בפרויקט, קיבל פקר מאפרתי הסדר מימון חריג במיוחד: במקום לשלם מחיר מלא מראש עבור הקרקע על-פי שומה, הוא ישלם דמי חכירה שנתיים של 5% משווי הקרקע. מדובר בהטבה חריגה, ה"מרעה את תזרים המזומנים של המינהל ובה בעת מיטיבה עם תזרים המזומנים של היזם". ההסדר שאישר אפרתי לפקר נעשה בניגוד לסמכותו של אפרתי וללא אישור נדרש של מועצת מקרקעי ישראל
פקר טען בתגובה לתחקיר "גלובס", כי הטענה שהוא בעצם מכין את הקרקע להקמת קזינו היא "בולשיט" ודחה טענות על שימוש אחר בעתיד בקרקע. לפי הדו"ח, פקר עשה למעשה כעולה על רוחו בחלוקת השטחים והייעודים בפרויקט, בניגוד להתחייבותו ותוך עצימת עיניים של המינהל ומשרד התיירות. "ואם לא די בכך", אומר המבקר, "בינואר 2007 טען פקר במינהל, כי מכוח תוכניות המתאר יש לו זכויות לבניית מגורים ומלונות בתחום אקווריה. בבדיקת מעקב מנובמבר 2007 התברר, כי פקר מתמיד במאמציו להקים קזינו בפרויקט
יו"ר הוועדה המחוזית דרום, דודו כהן, נקבע בדו"ח, "נעתר לבקשת היזם, ואיפשר באורח מתמיה וחסר תקדים", לחרוג מהנהלים הקבועים בהגשת תוכניות תוך "פגיעה במרכיב מהותי בחוק התכנון". למשל, פגיעה ביכולת קיבוץ אילות להתנגד לתוכנית של פקר. בביהמ"ש העליון ובביהמ"ש המחוזי בב"ש תלויות עתירות של קיבוץ אילות נגד הפרויקט, שהוגשו באמצעות עו"ד משה ואורן באדר. עוד נאמר על כהן: "הוא פעל בפומבי ובמעשים, אגב תיאום עם פקר, לקדם את תוכניתו של פקר גם בסמוך למועד הדיון בהתנגדויות, ולא פסל עצמו מלדון ולהכריע בהן
"הליך הפוך"
המבקר קובע כי "הליך קבלת החלטות ראוי במשרדי הממשלה ראשיתו בבדיקות וחוות הדעת של הדרגים המקצועיים, שהן הבסיס להחלטת השרים והמנכ"לים. במקרה של פרויקט אקווריה היה ההליך הפוך: ניתנו הנחיות לדרגים המקצועיים על בסיס פגישות אישיות ומידע שמסר היזם פקר לשרים ולמנכ"לים, לפני שהושלמו הבדיקות החיוניות בידי הדרגים המקצועיים. התנהלות כזו יש לשרש
את הדו"ח מסיים המבקר בדרישה לבדוק מחדש ולתקן כל אחד ממרכיבי הפרויקט, לנהוג בו במשנה זהירות, תוך דרישת ערבויות מתאימות מהיזם שלא יחרוג מכוונת הפרויקט המקורית. "יש לתת את הדעת לפגיעה אפשרית בזכויותיהם ובמצבם של חברי קיבוץ אילות ולהתייחס אליהם בצורה ראויה והוגנת. כן יש לתת את הדעת לפגיעה באופי החקלאי, שמשמעותו באזור זה - ציונית וחלוצית", מדגיש המבקר
קיבוץ אילות: לפתוח בחקירה פלילית; הכנסת תדון בממצאי הדו"ח
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן, יכנס בשבוע הבא את הוועדה לדיון בממצאי דו"ח המבקר בעניין פרויקט אקווריה. לדבריו, "ממצאי המבקר מעלים תמונה של מינהל ציבורי מסורבל שאינו מתפקד כנדרש ושל דרג פוליטי, שבמקום לתקן את הפגמים במנהל הציבורי ולהבריאו - מנצל את חולשותיו כדי לקדם יזמים מקורבים על בסיס אישי
בעקבות הדו"ח קורא קיבוץ אילות ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להורות למשטרה לפתוח בחקירה פלילית כנגד כל האישים שפעלו שלא כדין לקידום ולאישור הפרויקט. לדבריו, מהדו"ח עולה כי כל טענותיו, באמצעות עוה"ד משה ואורן באדר ורנטו יארק, במשך שנים, "בעניין המעשים והמחדלים החמורים שהתגלו בהליכי תכנון, קידום ואישור תוכניותיהם של מקורבים לשלטון, אשר ניצלו את קשריהם במסדרונות השלטון על מנת לנסות להשתלט על קרקעות הציבור והקיבוץ ולגרוף לכיסם מענקי עתק והטבות מהקופה הציבורית - הוכחו כנכונות ומוצדקות
לדברי הקיבוץ, "דו"ח המבקר משמש תמרור אזהרה חשוב לכל אלה שטעו לחשוב, כי נכסי המדינה וקופתה הם הפקר בידם של בעלי מהלכים וקשרים במסדרונות השלטון, הסבורים שרק משום קשריהם עם שרים ופקידים בכירים ובזכות הונם, חוקי המדינה אינם חלים עליהם
ח"כ אורית נוקד (עבודה), נציגת מחוז הקיבוצים, מסרה כי: "דו"ח המבקר חושף התנהלות לא ראויה של משרדי הממשלה והרשויות השונות שעבדו בנושא. מדובר בניסיון חמור לגזול את קרקעות קיבוץ אילות. זאת, תוך התעלמות מהנזקים החמורים לאופי החקלאי של ההתיישבות הציונית-החלוצית
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "אנו נלמד את הדו"ח בתקופה הקרובה. נציין רק כי משרדי ממשלה רבים היו שותפים לשלבי התכנון השונים של פרויקט אקווריה, ולאחר בדיקות היתכנות שונות הסכימו משרדי התיירות והאוצר כי יש לקדם פרויקט זה. כך סברו גם מומחים חיצוניים שונים, כפי שעולה מהדו"ח. לפי תפיסה מקצועית זו - ובשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה האחרים שהיו מעורבים בנושא - פעל גם משרד התמ"ת על עובדיו. ראשי משרד התמ"ת דאז, סברו ועדיין סבורים, כי תפקידם היה לקדם פרויקטים מסוג זה והם לא שינו את דעתם
אולמרט, מפעל סיליקט ועו"ד מסר / רקע
עיקרה של פרשת מרכז ההשקעות הוא הטבות שהעניק לכאורה אהוד אולמרט, בהיותו שר התמ"ת, למפעל סיליקט בדימונה, בבעלותו של אפרים (פימה) פינבלום. הפרשה נבדקה בזמנו על-ידי מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, והועברה לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה בשל חשש לפלילים; פרשה זו נחקרת כיום על-ידי המשטרה בצד פרשות אחרות בהן חשוד אולמרט
לפי החשד, המפעל נהנה מהטבות, הודות לכך שהבעלים יוצג בידי מקורבו ושותפו לשעבר של אולמרט, עו"ד אורי מסר. על-פי החשד, בקשותיו של המפעל לקבלת הטבות מהמדינה, לא צלחו; רק משנכנס מסר לתמונה, כמייצג הבעלים, הצליח המפעל להינות ממענקי מדינה. לפי ממצאי המבקר, ההטבות ניתנו בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים ולא על פי הנוהלים המסודרים, אלא תוך עקיפה של גורמים אלה
בפרשה זו נחקרו בין היתר מסר; מזכיר הממשלה, עובד יחזקאל, שהיה באותה עת עוזרו של אולמרט. במסגרת הבדיקה נתפס, בין היתר, מסמך ששלח יחזקאל לגורמים הרלבנטיים, ובו ביקש להיענות לבקשות סיליקט. בימים האחרונים נחקר בפרשה גם עוזר נוסף של אולמרט בעבר, אלדד רוטמן, שבתום חקירתו שוחרר למעצר-בית
אולמרט טען בזמנו כי היחלצותו לטובת מפעל סיליקט היתה במסגרת תפקידו כשר, וכפי שסייע למפעל זה, סייע לגורמים רבים אחרים שפנו אליו, והכל במסגרת הרצון הכללי לקדם הקמת מפעלים באזורי פיתוח מוכי אבטלה, בכדי לעודד תעסוקה
בדו"ח נוסף שפירסם לפני כשנה (פרשת מרכז מרינה), מצא המבקר כי אולמרט כשר התמ"ת התערב בפעילות מרכז ההשקעות, גם כדי להשיג סיוע ממשלתי למפעלים בבעלות איש העסקים רחמים (רמו) בן-שושן, חבר מרכז הליכוד
| 