המבקר - שבדק הפרויקט בעקבות תחקיר G - חושף התגייסות תמוהה של בכירים במשרדי התמ"ת, התיירות, המינהל וגופי התכנון, לסייע לפרויקט תיירות גרנדיוזי באזור אילת, שהגופים המקצועיים קבעו כי אינו כדאי; המבקר דורש לבדוק מחדש ולתקן כל אחד ממרכיבי הפרויקט / משה ליכטמן והדס מגן

המקרה של אקווריה מתווסף למקרים דומים של התערבות שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט, במישרין או באמצעות עוזריו עובד יחזקאל ודורון שופן, בפעילות מרכז ההשקעות, למשל בפרשת סיליקט בע"מ (ראו מסגרת)", כך אומר מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח המיוחד המתפרסם היום (ד') על פרויקט אקווריה באילת

בדו"ח יש ביקורת חריפה על שורה של אישים וגופים, בהם רה"מ אולמרט; עוזריו, יחזקאל ושופן; מנכ"ל משרד התיירות לשעבר, אהרון דומב; מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל הקודם, יעקב אפרתי; מנהל מחוז דרום במשרד הפנים, דודו כהן ואחרים

הטיה לטובת היזם

המקרה של אקווריה מתווסף למקרים דומים של התערבות שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט, במישרין או באמצעות עוזריו עובד יחזקאל ודורון שופן, בפעילות מרכז ההשקעות, למשל בפרשת סיליקט בע"מ (ראו מסגרת)", כך אומר מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח המיוחד המתפרסם היום (ד') על פרויקט אקווריה באילת

בדו"ח יש ביקורת חריפה על שורה של אישים וגופים, בהם רה"מ אולמרט; עוזריו, יחזקאל ושופן; מנכ"ל משרד התיירות לשעבר, אהרון דומב; מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל הקודם, יעקב אפרתי; מנהל מחוז דרום במשרד

הפנים, דודו כהן ואחרים 

במשך שש השנים האחרונות פעל פקר במשרדי הממשלה השונים כדי לקבל מעמד של מפעל מאושר והקצאת קרקע ללא מכרז, כפרויקט תיירותי הזכאי לסיוע ומענקים על פי החוק לעידוד השקעות הון. פקר ביקש קרקע בחוף הצפוני של אילת, לאורך הגבול עם ירדן, שברובה מטעי התמרים של קיבוץ אילות

מרבית הבדיקות המקצועיות שנעשו במשרדי הממשלה הצביעו על אי-כדאיות של הפרויקט. התחשיבים שנעשו היו מוטים לטובת היזם, הושפעו מנתונים שהוא עצמו סיפק ובחלקם כלל לא נבדקו. פקר שינה את נתוני ההשקעה חדשות לבקרים, ושינה פעמים רבות באופן מהותי את הפרוגרמה ואת נתוני השקעת הבעלים. בוטה במיוחד היה המאמץ להוסיף שטחי מסחר בפרויקט על חשבון שטחי תיירות, למרות שאסור להקצות קרקע למטרות מסחר ללא מכרז

המבקר מביע תמיהה על כך, שאף אחד מהגופים הממשלתיים לא בדק את זהות בעלי חברת אקווריה, למרות שהחוק מחייב זאת, אלא "הסתמכו על נתונים שהמציא להם היזם פקר, אלא שאלה השתנו לעיתים תכופות ונמצאו לפחות שבע גרסאות שונות בהקשר זה". אחד המשקיעים הוא ג'ו ברנשטיין מארה"ב

"פגיעה בסדרי מינהל תקין"

סיוע תמוה קיבל היזם, רן פקר, בתחום המימון והוכחת היכולת הפיננסית של המשקיעים בפרויקט. מנכ"ל משרד התיירות דאז, אהרון דומב, הסכים לערבות מגוחכת של 250 אלף דולר, כתחליף להוכחת יכולת בגובה למעלה מ-100 מיליון דולר

עובד יחזקאל, עוזרו של אולמרט, דרש ממרכז ההשקעות לתת מיידית לפקר "א. אישור הפרויקט כמפעל מאושר. ב. מתן מענק כנדרש". על כך אומר המבקר: "הניסיון של יחזקאל לקבוע מראש תוצאת דיון בגוף סטטוטורי, הינו פגיעה בסדרי מינהל תקינים

בעקבות אחת מפניותיו הרבות של פקר לאולמרט - בה ביקש מכתב תמיכה באקווריה, שיופנה לבנק אמריקאי, איתו היה במו"מ בנוגע למתן אשראי לפרויקט - התערב דורון שופן, עוזרו של אולמרט. שופן פנה למנהל מרכז ההשקעות שמואל מרדכי, בדרישה שיכתוב עבור פקר את מכתב ההמלצה המבוקש, בנימוק: "מאחר והנושא נמצא בסדר עדיפות עליון אצל השר אולמרט".

המבקר כתב על כך בדו"ח: "יש לראות בחומרה את התערבותם ולחציהם החוזרים ונשנים של עוזרי שר התמ"ת בנוגע לעבודת מרכז ההשקעות, שגורמי המקצוע עשויים היו לפרשם כניסיון להכתיב החלטה בגוף סטטוטורי ועצמאי

בעקבות תחקיר "גלובס", בו פורסמו מכתבים של פקר לאולמרט, מהם עולים לכאורה יחסי ידידות בין השניים והיכרות של אולמרט עם יזמי הפרויקט, פיטרו היזמים את פקר, ולינדנשטראוס ביקש מרה"מ לפרט את קשריו עם היזם. ביוני השיב אולמרט למבקר, כי כחלק מהיותו שר ואיש ציבור מתקבלות אצלו עשרות פניות מדי יום, ואך טבעי כי חלק מהפונים מתפארים בקשריהם הטובים אתו, וכי אין ביכולתו למנוע פניות כגון אלה

סיוע נוסף קיבל פקר מראש מינהל מקרקעי ישראל הקודם, יעקב אפרתי. מלבד הקצאת הקרקע הענקית ללא מכרז ועצימת העיניים מול הגדלת שטחי המסחר בפרויקט, קיבל פקר מאפרתי הסדר מימון חריג במיוחד: במקום לשלם מחיר מלא מראש עבור הקרקע על פי שומה, הוא ישלם דמי חכירה שנתיים של 5% משווי הקרקע. מדובר בהטבה חריגה, ה"מרעה את תזרים המזומנים של המינהל ובה בעת מיטיבה עם תזרים המזומנים של היזם". ההסדר שאישר אפרתי לפקר נעשה בניגוד לסמכותו של אפרתי וללא אישור נדרש של מועצת מקרקעי ישראל

פקר טען בתגובה לתחקיר "גלובס", כי הטענה שהוא בעצם מכין את הקרקע להקמת קזינו היא "בולשיט" ודחה טענות על שימוש אחר בעתיד בקרקע. לפי הדו"ח, פקר עשה למעשה כעולה על רוחו בחלוקת השטחים והייעודים בפרויקט, בניגוד להתחייבותו ותוך עצימת עיניים של המינהל ומשרד התיירות. "ואם לא די בכך", אומר המבקר, "בינואר 2007 טען פקר במינהל, כי מכוח תוכניות המתאר יש לו זכויות לבניית מגורים ומלונות בתחום אקווריה. בבדיקת מעקב מנובמבר 2007 התברר, כי פקר מתמיד במאמציו להקים קזינו בפרויקט

יו"ר הוועדה המחוזית דרום, דודו כהן, נקבע בדו"ח, "נעתר לבקשת היזם, ואיפשר באורח מתמיה וחסר תקדים", לחרוג מהנהלים הקבועים בהגשת תוכניות תוך "פגיעה במרכיב מהותי בחוק התכנון". למשל, פגיעה ביכולת קיבוץ אילות להתנגד לתוכנית של פקר. בביהמ"ש העליון ובביהמ"ש המחוזי בב"ש תלויות עתירות של קיבוץ אילות נגד הפרויקט, שהוגשו באמצעות עו"ד משה ואורן באדר. עוד נאמר על כהן: "הוא פעל בפומבי ובמעשים, אגב תיאום עם פקר, לקדם את תוכניתו של פקר גם בסמוך למועד הדיון בהתנגדויות, ולא פסל עצמו מלדון ולהכריע בהן

בהקשר זה נוזף המבקר גם בח"כ לשעבר, אביגדור יצחקי, שהיה אז מנכ"ל משרד רה"מ, על כך שהפעיל לחצים על הקיבוץ כדי שיסיר את התנגדותו לפרויקט

"הליך הפוך"

המבקר קובע כי "הליך קבלת החלטות ראוי במשרדי הממשלה ראשיתו בבדיקות וחוות הדעת של הדרגים המקצועיים, שהן הבסיס להחלטת השרים והמנכ"לים. במקרה של פרויקט אקווריה היה ההליך הפוך: ניתנו הנחיות לדרגים המקצועיים על בסיס פגישות אישיות ומידע שמסר היזם פקר לשרים ולמנכ"לים, לפני שהושלמו הבדיקות החיוניות בידי הדרגים המקצועיים. התנהלות כזו יש לשרש

את הדו"ח מסיים המבקר בדרישה לבדוק מחדש ולתקן כל אחד ממרכיבי הפרויקט, לנהוג בו במשנה זהירות, תוך דרישת ערבויות מתאימות מהיזם שלא יחרוג מכוונת הפרויקט המקורית. "יש לתת את הדעת לפגיעה אפשרית בזכויותיהם ובמצבם של חברי קיבוץ אילות ולהתייחס אליהם בצורה ראויה והוגנת. כן יש לתת את הדעת לפגיעה באופי החקלאי, שמשמעותו באזור זה - ציונית וחלוצית", מדגיש המבקר