ממפלגה המשנה את מדיניותה על פי אופנות וספינים, המוכנה להחליף שיטות ממשל בהתאם לצרכיה הפוליטיים, והמנסה לפגוע ב"כללי משחק" בזמן בחירות מכיוון שאינם נוחים למועמדה, לא היו לי שום ציפיות: נציגי קדימה יעשו הכל כדי שהיא תשרוד, גם אם הישרדות זו דורשת את "חיסול" מוסד מבקר המדינה. ממי כן היו לי ציפיות? מאותם פרופסורים נכבדים, ללא מרכאות, שחתמו על מודעה בעיתונים ולפיה "השופט מיכה לינדנשטראוס פוגע בסדרי השלטון בישראל". ומדוע נזעקו הפרופסורים? משום שלדבריהם "מצטייר הרושם שמידע שצריך להיות שמור בידי המבקר לצורך עבודתו, מודלף לכאורה

קשה להאמין, שפרסומי התקשורת על פרשיותיו של ראש הממשלה, הם ורק הם מהווים כרגע, לדעת הפרופסורים, את בעייתה המרכזית של מדינת ישראל. מוזר שאותם פרופסורים לא חשבו אולי לפרסם מודעות דומות בשנה האחרונה, בשעה שלממשלת ישראל מונו אנשים שאין להם שום מושג בתפקידם, למשל, או לאחר שבסיום המלחמה הכושלת בלבנון מונתה ועדת "טיוח" במקום ועדה ממלכתית שתתקן את הליקויים שנחשפו

גם דעתי אינה נוחה מהדלפות היוצאות מגופים שלטוניים בזמן חקירה, ויש לטפל בהן בחומרה, עד כדי ביצוע בדיקות פוליגרף מדגמיות לחוקרים ופיטורי המדליפים. אך בין ביקורת על ההדלפות ובין הסתערות כוללת על מוסד המבקר - אין דבר וחצי דבר

מייסדי המדינה הבינו, שמבקר מדינה עצמאי וחזק הוא חלק ממערך האיזונים והבלמים במדינה, ומעמדו העצמאי הוא אחת מאמות המידה לחוסנה הדמוקרטי. לשם כך נקבע לדוגמה בחוק, כי המבקר לא יהיה תלוי בממשלה, וכי יכהן כהונה אחת בלבד ועובדי משרדו לא יוכלו להיות מפוטרים אלא בהוראתו בלבד. מבקרי המדינה הקודמים היו בדרך כלל עדינים מדי או אטיים מדי, ובמערכת הפוליטית התפתחה התובנה שאין מה להתרגש מדו"חותיהם. המבקרים ביקרו, אך קשה לומר שהנורמות השלטוניות שופרו

ברצותו לשנות המצב, לינדנשטראוס קיבל החלטה אמיצה: להילחם בשחיתות ולנסות לבערה. לשם כך הודיע באופן ברור כי בשונה מקודמיו, יפרסם את שמות מבוקריו, וכי בדיקותיו יתנהלו "בזמן אמת". היה ברור שדפוס עבודה זה יזמין מתקפות מצד מקורבים לנחקרים שונים ובפרט לראש הממשלה, אך מעניין שאף אחד מאנשי חצרו של אולמרט לא מצא כבעייתית את מהירות בדיקתו של לינדנשטראוס והודעתו לתקשורת במהלך מערכת הבחירות האחרונה, כי בהתנהלות של ראש הממשלה בעת מכירת ביתו לא נפל פגם

במסגרת הקמפיין נגד המבקר הציעה כאן ח"כ רונית תירוש להרחיב את סעיף 38 לחוק מבקר המדינה, כדי שראש המשלה יהיה פטור מבדיקות מטרידות שלא נגעו לפעילותו בממשלה. גם תיקון זה, אם חס וחלילה יתקבל, לא יחלץ את אולמרט מבדיקות המבקר, שכן מרביתן עוסקות בהחלטותיו כשר התמ"ת (הרשות לעסקים קטנים), שר אוצר (מכרז בנק לאומי) וראש ממשלה (תפקוד הממשלה במלחמה)

לצערנו הרב, חזינו בשנים האחרונות בשרים ובראשי ממשלות אשר נבדקו על ידי מבקר המדינה. שלא לשבחו, אולמרט הוא ראש הממשלה הראשון אשר מקורביו מנסים לכפור בלגיטימיות הבדיקה ולקעקע אותה על ידי הטלת רפש אישית במבקר

ראש הממשלה חייב להוכיח לציבור שהוא לא חלק מהמתקפה על מבקר המדינה. את תלונתו של סלמון קרובי, שנזכר "במקרה" השבוע בעסקה שלכאורה הציע ניצב בורובסקי, יש בהחלט לבדוק ולחקור, אך מוטב שאולמרט יבין שאם 70% מהציבור אינם מרוצים מתפקודו ו-67% סבורים שהמבקר מבצע היטב את שליחותו, עליו להתמודד ברצינות עם בדיקות המבקר ולא לנסות ו"להרוג את השליח

לטובת אמון הציבור במערכת הפוליטית ובנבחריה, אני מקווה שראש הממשלה ייחלץ מכל הבדיקות ושהן יסתיימו בלא כלום, כי את הממשלה הכושלת הזו יש להחליף בבחירות דמוקרטיות. ולכל דורשי טובתו של ראש הממשלה אומר: תשתדלו קצת יותר להילחם בשחיתות וקצת פחות להילחם במבקר