בתקופת השלטון המנדטורי הבריטי
המתיישבים החקלאיים הורשו לפתוח באש
על כל פורץ שחדר לתחומם ביום ובלילה
מאורעות 1936, שהתפתחו לכדי מרד כולל בשלטון הבריטי, הפכו למבחן כוח מקיף ראשון בין היישוב היהודי ליישוב הערבי במסגרת השלטון המנדאטורי.
המסגרת המובהקת לשיתוף פעולה זה הייתה הנוטרות, אותו כוח שיטור של שוטרים מוספים (גפירים ואחר-כך נוטרים), שנקרא Jewish Settlement Police ("משטרת היישובים העבריים") כוח זה צויד ואומן על-ידי הבריטים כדי לענות על בעיות הביטחון הבוערות של היישובים היהודיים וצמח לממדים שהיה בהם כדי להעניק הגנה חוקית לרוב היישובים החקלאיים בזמן ה"מאורעות". באמצע יוני 1936 הגיע מספר הנוטרים העברים ל-1,300, ואילו ביולי 1939 הקיפה הנוטרות על כל סוגיה כ-20,000 מבני היישוב.
זאת ועוד: כבר מסוף מאי 1936 הוחל בהגברת המשטרה המנדטורית ב"שוטרים מוספים". תחילה גויסו שני סוגים: גפירים לובשי מדים וחמושים ברובי ציד, ששכרם שולם בידי יישובים ומוסדות; שוטרים מוספים (Supernumerary Police), לובשי מדים, חמושים ברובה צבאי, שנטלו שכרם מהמשטרה. כן גויסו אזרחים-מתנדבים, שלא קיבלו שכר, וצוידו בנשק ובמדים, או בסרטי שרוול משטרתיים, לשמירה במקום מגוריהם. אלה כונו "שוטרים מיוחדים" (Special Constables) או "ספיישל פוליס" (P. S.). כך הוקם בהסכמה שבשתיקה מצד השלטונות הבריטיים, כוח מגן ליגאלי בחימושו ובאימוניו, העשוי להתפתח למיליציה של היישוב.
מאביב 1937 ניתנה לנוטרים רשות לחרוג משדות היישובים בעת מרדף אחרי כנופיות ושודדים. בנוסף הם נתנו ליווי ואבטחה לעובדים, ובכלל זה סיוע בהקמת יישובי חומה ומגדל. בקיץ 1937 החלו השלטונות להתייחס אל הנוטרים המוצבים ביישובים כגוף ייחודי, "הגנת היישובים היהודיים" (Jewish Settlement Defence. J. S. D), שלאחר הכשרה למשימה יהיה מסוגל לאבטח את היישובים ואת המרחב שביניהם.
ואילו במדינת ישראל של שנות ה-2000 -
חקלאי ביישוב ספר המגן על רכושו
מועמד לדין כאחד הרוצחים הנקלים
ארגון מגדלי הבקר פירסם נתונים על היקף גניבות הבקר בישראל: ב-2006 חל גידול של 236% בגניבות הבקר לעומת 2005. מרבית הגניבות אירעו בדרום, שם נגנבו מעשרות רפתות ומאזורי מרעה 1,031 ראשי בקר. הנזק לחקלאים נאמד ב-30 מיליון שקל.
אין כמעט חקלאי בישראל שאינו סובל מגניבות תכופות. לכל אזור תחום גניבות אופייני אך ישנם מאפיינים כלל-ארציים. בגולן, בגליל, בעמק יזרעאל ובדרום רבים מהקורבנות הם מגדלי צאן בקר; בשרון הקורבנות הם פרדסנים ומגדלי אבוקדו; בכל הארץ נגנבות כוורות וציוד חקלאי כגון טרקטורים.
החקלאים נואשו מזה כבר מאוזלת ידה של המשטרה והחלו נוקטים בשיטות הגנה שונות ומשונות: בקיבוצים בדרום למשל נחפרו תעלות ונבנו ביצורים של ממש סביב החלקות.
חיי החקלאים בפריפריה הפכו לגיהנום – טוען שר החקלאות, שלום שמחון, התובע מהשר לביטחון פנים, אבי דיכטר, להפנות יותר משאבים וכוח אדם למאבק בתופעה ההולכת ומחמירה.
כמענה לגניבות הקים מג"ב ב-2005 את יחידות "המרחב הכפרי" שתפקידן טיפול בגניבות חקלאיות.. למערך הצטרפו קציני הביטחון של היישובים ומתנדבים. אלא שבחודשים האחרונים, לאחר שורת מקרי אלימות קשים באזורי בילוי, הוחלט במשרד לביטחון פנים ובמשטרה להסיט את מג"ב לערים - מאבטחי האבוקדו בשרון הפכו למאבטחי המועדונים של נתניה. "עכשיו אין פה משטרה. אין דין ואין דיין, והמערב הפרוע חוגג", אמר וולק מרמת הכובש.
מנכ"ל ארגון מגדלי בקר לבשר, חיים דיין, אומר שהמגדלים מממנים בעצמם את עלויות השמירה הגבוהות: מצלמות במעגל סגור, כלבים ואזעקה. בארגון טוענים שמרבית הבקר הגנוב מועבר תוך שעות ספורות לשטח הרשות. דיין טוען שהגנבים מאורגנים ב"משפחות פשע" שאינן בוחלות בשום אמצעי. לפני כחודש, ניסו אלמונים להתנקש במגדל הבקר אמיר אנגל ממושב תל עדשים, שהקים חוות בקר לבשר בגליל. אנגל נפגע קשות בברכו ובידו.
מפקד מחוז הצפון לשעבר, ניצב בדימוס אליק רון, כיום חקלאי בתל עדשים, אמר ל"הארץ" שהמלחמה בגניבות כרוכה בשינוי סדר עדיפויות של הממשלה וגורמי אכיפת החוק. "סדרי העדיפויות מעוותים ולכן חקלאים מרגישים מופקרים. למשטרה אין אפשרות להציב שוטר בכל חווה ולכן יש צורך בהוספת יחידות ומשאבים". לדבריו, בצפון נערך ניסוי בהקמת יחידת מתנדבים, "זו יחידת מילואים שתקבל הכשרה וציוד מהמשטרה ותפעל לשמירה על המשקים".
על החוואי מהדרום אומר רון, "אני לא מקבל את הטענות שלא צריך להעמיד לדין את החוואי. מצד שני אני דוחה בתוקף את אלה שחרצו את דינו וקבעו שמדובר ברצח. אני אומר שצריך להתחשב בנסיבות. המדינה לא נותנת שום הגנה לחוואי, לביתו ורכושו והוא נאלץ להתמודד עם מכת הפריצות לבד. הפעם הרעילו את הכלב, יכול להיות שבפעם הבאה יפגעו בו או בבנים שלו".
ניצב לשעבר רון מציע לשנות את החוק ולא לא להעמיד לדין אדם שירה בפורץ: "גנב או פורץ צריך לשאת באחריות ולקבל את עונשו ולא חשוב אם הוא יהודי או ערבי. עובדתית, רוב הגנבים והפורצים למשקי חקלאות הם בדווים", אמר רון.
שר החקלאות לשעבר, ח"כ ישראל כץ (ליכוד), קרא ליועץ המשפטי מני מזוז לא להעמיד לדין את החוואי מהדרום. כץ הודיע שיגיש הצעת חוק שתקבע שכל פעולה שמבצע אדם כנגד פורצים לביתו או לשטחו תיחשב הגנה עצמית, כפי שמקובל במדינות רבות בארה"ב. לדבריו, "יש לשנות את המציאות שבה אזרחי ישראל מרגישים מאוימים וחסרי ביטחון בבתיהם בעוד הפורצים והגנבים מלגלגים בגלוי על רשויות החוק ופועלים באין מפריע".
במדינת טקסס שבארה"ב מחמירים מאוד במה שנחשב "השגת גבול" trespassing)). וכל החודר לתחום פרטי ב ל י ל ה מסכן את חייו וצפוי להיירות על ידי בעל הנכס, והפעולה תיחשב להגנה עצמית מובהקת והיורה שהגן על רכושו לא יועמד בשל כך לדין.
ואילו אצלנו:
החוואי היורה, שי דרומי, שהגן על רכושו ואולי גם על חייו, לאחר שארבעה שודדים פרצו לחוותו, הרגו את כלב השמירה שלו, תוך כדי ניסיונם לשדוד את צאנו - נעצר לשישה ימים ויועמד לדין .
במהלך הדיון ציין רב פקד יוסי מכלוף, קצין החקירות של תחנת 'משטרת העיירות', כי "הנחישות שגילה דרומי ואופן הביצוע - מעיד על כוונותיו. הראיות היו חד משמעיות מהתחלה כדי להבין שמדובר ברצח". (לא פחות ולא יותר !).
טענותיה של עורכת דינו של דרומי, "כי שי לא צריך להיות חשוד ברצח או בכל עבירה אחרת, למעט החזקת הנשק..." נפלו על אוזניים אטומות. "שי היה החזית האחרונה של הגנבים, לאחר שהחזית הראשונה, כלב השמירה, הומת על ידי הגנבים ודרומי היה המכשול האחרון והיחיד לפני ההשתלטות על החווה," הסבירה לשווא.
"אני רוצה להאמין, שהמדינה, המשטרה והפרקליטות לא יהיו מנותקים מדעת הקהל ומהמציאות בשטח", הביעה עו"ד סוזי, את תקוותה.
(לקט מתוך Y-NET והעיתונות)
"המקרה בו ירה החוואי בפורץ, מצריך בחינה מדוקדקת בטרם החלטה, אם להעמידו לדין..." כותב בעיתון "הארץ" המשפטן, זאב סגל: "בדיקה זו לא תוכל להתעלם מהירי, אך לא תוכל להתעלם מהמציאות הנמשכת של פריצות אלימות. הירייה תוכל להיחשב "אמצעי סביר" – ממשיך סגל -
" אם ייראה שבעל החווה סבר שהפורצים לא יירתעו מאלימות, אם יגלה התנגדות לגניבת רכושו.
החוק מחמיר עם המתגונן ופרשנות בית המשפט העליון מטילה על המתגונן עול הוכחה כבד, כדי שיימצא פטור מאחריות פלילית. נראה, שהחוק מחייב עיון מחודש", הוא מסכם.