ילד וחצי פחות לאשה,
מאת שחר אילן
שיעור הפריון במגזר הבדווי ירד בילד וחצי
מאז הקיצוץ בקצבאות הילדים. במגזר המוסלמי - בחצי ילד
ההודעה השנתית של הלשכה לסטטיסטיקה בנושא הדמוגרפיה, שפורסמה השבוע, היתה יותר מדרמטית. לפני כחודשיים פירסם "הארץ" את העובדה שלאחר 15 שנה של דריכה במקום נרשמת ירידה משמעותית בשיעור הפריון של המוסלמים בישראל. מנתוני הלמ"ס שפורסמו השבוע, מתברר שכבר לא מדובר בירידה - אלא בצניחה חופשית.
1. הפער בין שיעורי הפריון היהודי והערבי ("בקו הירוק") צנח מ-6 ילדים לאישה בשנות הששים לילד אחד ב-2006 (3.7 לעומת 2.8)!
2. מצ"ל מאמרו של שחר אילן ("הארץ" 31.3.06) המפריך הנחת יסוד של "נביאי הזעם הדמוגרפי", כאילו אין – ולא תהיה - ירידה משמעותית במס' הילדים לאישה ערביה (תקופה ארוכה הם טענו שאין כלל ירידה).
3. "נביאי הזעם" אף מתעלמים ממגמת(!) הגידול המרשים במספר הלידות היהודיות השנתיות מ-1995 (25%), בעוד מספר הלידות הערביות ב"קו הירוק" התייצב בשנים 1995-2006 סביב 37,000-38,000. כמובן שה"משתייכים" (עולי ברה"מ שאינם מוכרים ע"י הרבנות כיהודים כהלכה) כלולים בסה"כ היהודי.
4. מרכיב העלייה מוסיף לגידול האוכלוסין היהודי.
5. מרכיב ההגירה השלילית מיו"ש (למעלה מ-15,000 ב-2005) הוא הגורם המוביל בירידה השיטתית בשיעור גידול האוכלוסין שם, אך גם ממנו התעלמו "נביאי הזעם".
6. אשמח להציג בפניך – ובפני מכפלנים נוספים – את המחקר האמריקאי-ישראלי שובר המוסכמות על הדמוגרפיה הפלסטינית, המתעד רוב יהודי של 67% - מאז שנות הששים - מערבית לירדן ללא עזה.
הנתון החשוב ביותר למדידת פריון הוא שיעור הפריון הכולל, כלומר שיעור הילדים שצפוי כי אשה ממגזר מסוים תלד בימי חייה. שיעור הפריון הממוצע של נשים מוסלמיות בישראל היה 4.7 ילדים לאשה מ-1985 ועד 2000. לפי הנתונים שפירסמה הלמ"ס השבוע, ב-2005 הוא כבר ירד ל-4 ילדים לאשה בלבד, 18% פחות (לעומת פריון של 2.7 ילדים לאשה יהודייה).
עיקר הצניחה הזאת, מ-4.5 ילדים לאשה לארבעה ילדים בלבד, קרה בין 2003 ל-2005. חצי ילד פחות תוך שנתיים. ולמה דווקא השנים האלה חשובות? משום שביוני 2003 בוצע הקיצוץ הגדול בקצבאות הילדים, שלפיו כל ילד נוסף מקבל קצבה של כ-140 שקל לחודש בלבד. מה קרה מאז 2005? חישובי קבוצת המחקר הדמוגרפי הישראלית-אמריקאית מראים, שבראשית 2006 כבר ירד שיעור הפריון הכולל של ערביי ישראל ל-3.7, כלומר ילד שלם פחות מאשר ב-2000, ורק ילד אחד יותר מאשר שיעור הפריון היהודי.
אלא שהלמ"ס העבירה ל"הארץ" פילוח אזורי של נתוני הילודה במגזר הערבי - מרתקים ודרמטיים הרבה יותר. שיעור הפריון במגזר הערבי במחוז דרום (נתון המתייחס בייחוד לבדווים) היה ב-2003 9 ילדים לאשה, וצנח תוך שנתיים ל-7.6 ילדים, ילד וחצי פחות. במחוז הצפון עומד שיעור הפריון של הערבים על שלושה ילדים בלבד (אבל הנתון הזה כולל נוצרים רבים).
כמו בהודו
עובדה לא כל כך ידועה היא ששיעור הפריון הכולל של נשים ערביות נוצריות נמוך מזה של היהודיות. שיעור הפריון של הנוצריות היה בשנות התשעים 2.3 ילדים לאשה, וירד ב-2005 ל-2 ילדים לאשה בלבד. בכך ירדו הנוצרים אל מתחת לשיעור התחלופה (2.1 ילדים לאשה), שהוא הדרוש לאוכלוסייה כדי לשמור על מספר קבוע. שיעור הפריון הדרוזי, שהיה לפני עשרים שנה יותר מ-4 ילדים לאשה, ירד השנה לפחות משיעור הפריון היהודי גם הוא: 2.6 ילדים לאשה.
שיעור הפריון של כלל האוכלוסייה בישראל הוא 2.84 ילדים לאשה. בעניין זה ישראל היא ממש לא מדינה מערבית. שיעור פריון דומה נרשם בהודו, באוזבקיסטאן, בוונצואלה ובבחריין. שיעור הפריון בארצות הברית הוא 2 ילדים לאשה, בבריטניה ובהולנד 1.7, וביפאן, באיטליה, בספרד ובמדינות מזרח אירופה - 1.3 ילדים. הציבור שבו שיעור הפריון הנמוך ביותר בישראל, 1.5 ילדים לאשה, הוא נשים עולות מחבר המדינות. הנתון הזה קצת יותר גבוה משיעור הפריון המקובל במדינות המוצא שלהן.
