"המלך דויד הי מה זה פייגלה"

מיכאל דורפמן

לזיכרו של עזר ויצמן , נשיא וחבר .

 ( תרגום מקוצר משפה רוסית מאת פרופ' ולדימיר הרצברג  ) 

סתו מאוחר ב1982 היה חם מאוד ואביך . הישראבלוף אחד מהגדלים היה מתרסק , שלכאורה בתקופת של שלום אנחנו כאלה , אבל בזמן של מלחמה , אנחנו כולנו ביחד , כולנו חברים ... אבל אפילו בזמן המלחמה אף אחד לא היה רוצה לתת טרמף לחיל . כבר כמה שעות אני עמדתי בכביש דרומה מחיפה במדים צבעים עם סק ענק , שמזמן הבריטים היו קוראים אותו "קיטבג", ועם אוטומת ביד , והיתי מקלל את אצמי . חופש פתאומי מבסיס  היה מאוד רצוי . עברתי שרות בדואר צבעי , ועייפתי מאוד מנסיעות תמידות למרחקים . ברקע של פיגוים אנחנו כל הזמן ישבנו סגורים בבסיס . מסוק לקח אותנו עד ראש הניקרה בגבול עם לבנון וכדי לחםשיך הלה היו צריחים לקחת טרמף . בערב שבת כבר לא היה תחבורה ציבורית , ורק טרמף נשאר לחיילים . מסיבות לא ברורות מחוניות רצו לפוני , ואף אחד לא היה רוצה לקחת אותי . זה היה מאורר תגובות כעסות וצדקות . "איך זה יכול ליהיות" – חשבתי אני – "חיל מחזית...יש מלחמה"... כנראה משהוא משתנה במדינה . אפילו היה לי רצון לקפוץ לאמצה הכביש .  פתאום על ידי עצר "לימוזין" מפואר , שבחיים לא ראיתי כמהו , נהג נתן לי סימן לשבת . עם קיטבג

 שלי נכנסתי למקום אחורה , ולימוזין ממשיך לדרכו , ברגע שנהג הסתכל אלי פתאום אני הכרתי אותו . זה היה שר הביטחון לשעבר עזרא ויצמן .

( סיפור נמצא בתרגום , כל הסיפור בשפה רוסית  יש בעיתונים שלנו )