ברעיונו של ברק יש גרעין, שבכוחו לחלץ מן הבוץ את ענייני המדינה כולה: ייקבע בהסכמה מועד לבחירת כלליות, ובתקופת  הביניים – בגבולות שנה – תכהן ממשלת-חירום-לאומית.

אם יש סיכוי למנוע את "המלחמה הבאה" או "המלחמה בקיץ", שכבר הפכה  לשיגרת לשון, הרי זה רק אם ישראל תשדר שהיא עדיין מסוגלת להתאחד, ובזאת תסתור את הדימוי ההרסני של מי שנתונה בתהליך של התפוררות. ובמידה ומלחמה תיכפה עלינו למרות הכל, ממשלת אחדות תספק תנאים אידיאליים להתכונן לקראתה. האחדות מתבקשת עוד יותר מול האיום הגרעיני האירני.

השחיתות, החולשה הצבאית והאידיאולוגיה האנטי-לאומית המכרסמים בנו גרועים מספיק, אך חמור מהם הדימוי העצמי הנמוך, והוא מזין את ירידת קרנה של ישראל בעולם. אחדות לאומית תבשר שמצאנו כוחות נפש לשוב ולעמוד על רגלינו.

יטענו – אחדות לאומית היא שיתוק לאומי, היא כובלת יוזמות מדיניות. לשם שינוי אנחנו מציעים תיזה הפוכה:  להפסיק  לקפוץ (ולהתרסק) דרך "חלונות הזדמנות" וללמוד מן הערבים, שלפעמים דווקא החולשה היא כוח. "אני חלש", נהג ערפאת להתבכיין לאמריקנים - אם אוותר ליהודים, החמאס יעלה, ההמונים יתקוממו. והכל אכלו את הלוקש ולא ראו, שרב-הנכלולים ביים את "חולשתו" ביד אמן.

את כוחה של החולשה הראה לנו בשאר אסד בנאומו האחרון. ישראל חלשה, אמר, ועל כן אין מה לדבר איתה על החזרת הגולן. יש להניח שבגולן אוהבים את החולשה הזאת.   

ראשי ממשלה בישראל שגו כאשר התפארו  בוושינגטון ביכולתם להעביר החלטות "כואבות". בג'ונגל, מי שאינו חייה טורפת ורוצה לשרוד, עושה עצמו קטן או בלתי נראה. מול היוזמה-הערבית, "שיתוק" מדיני הוא סגולה לאריכות ימים  גם לירושלים – זו, שבריטניה כבר מעזה "לאסור" בה בניית שכונה באתר מלון "שפרד", על רכוש יהודי שנרכש כדין.

אם האחדות הלאומית תעניק לישראל שריון "איננו יכולים" נגד לחצים חיצוניים – אדרבה! הלא בין כך אין תכלית לכל התרוצצויותיה של שרת החוץ: אבו מאזן, מצרים, ירדן וסעודיה, ביחד עם ארה'ב, אינם מסוגלים למנוע קסאם אחד או לקצר את ייסוריו של גלעד שליט  ביום אחד. יהודי אחד הציע למכור לחברו  את  גשר-לונדון. עמדו קצת על המקח, ולבסוף ביקש הקונה עט והחל לרשום  צ'ק. תמה יהודי שלישי: הלא הגשר לא שלך, ולצ'ק - אין כיסוי! "והעט זה כלום?", השיב הקונה...

גם בריאד, בשארם-א-שייך, בקהיר, בפטרה ובירושלים זה נגמר בעטים. החברים מן השמאל יכולים להיות רגועים: ממשלת אחדות לא תחמיץ שום "פריצת דרך"!

עוד זאת: ממשלה, שבה תישאנה המפלגות הגדולות באחריות משותפת תוכל ביתר חופשיות לשים קץ להכנות הצבאיות ברצועה ולתוקפנות היוצאת ממנה.

ממשלת אחדות תיתן לכל צד – ימין ושמאל – את חצי תאוותו: תימשך בניית גדר-ההפרדה, אך החנקת ההתנחלות תיפסק. וכי עפ'י החוק הבינלאומי רק הצד היהודי חייב למלא אחר מפת הדרכים, והצד הערבי פטור?

האחדות הלאומית טובה לכלכלה, הוא תיטיב עמנו בקרב יהודי העולם, ולקראת הבחירות תיתן לכולם קו-זינוק אחיד.

ואם תוריד אצלנו, ולו במעט, את מיפלס השינאה הפנימית  – דיינו !