מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, העביר בסוף השבוע שעבר לראש המשלה, אהוד אולמרט, ולבכירים בעיריית ירושלים, את טיוטת הדוח המסכם של מבקר המדינה, בנושא רכישת ביתו של ראש הממשלה ברחוב כרמיה 8 בירושלים. המבקר אוסר על פרסום פרטים מטיוטת הדוח, אך באופן כללי ניתן לקבוע: מעשיו של אולמרט מהווים עבירה של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, ועוד

טיוטת הדוח הוגשה לאחר בדיקה שנמשכה כ-11 חודשים, על-ידי צוות בכיר במשרד מבקר המדינה. יועצו הבכיר של המבקר, ניצב (בדימ.) יעקב בורבסקי, הוא שהוביל את הבדיקה. במסגרת הבדיקה תושאלו/נחקרו כ-30 איש, בהם כ-7-6 חשודים. נתפסו מסמכים רבים ואף התגלה מידע חדש בנושאים אחרים, הטעונים אף-הם בדיקה. אולמרט נחקר אף הוא ובעדותו לא הצליח להפריך את החשדות נגדו

החשודים העיקריים בפרשה הינם

 

• גיל מסטיי - בעל השליטה באלומות. הוא האיש שהחליט על מתן השוחד לאולמרט והוא הנהנה הישיר מהסיוע מצד אולמרט ואנשיו

• אורי שטרית - מהנדס העיר באותה עת וידידו האישי של אולמרט. הוא האיש שהפעיל את בכירי עיריית ירושלים כדי לסייע לאולמרט

• יהושע פולק – שימש בתקופה הרלוונטית יושב-ראש ועדת השימור בעיריית ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים. הוא האיש שדחף למתן התרים, בניגוד לחוק

• אוסנת פוסט – אדריכלית, מנהלת האגף לתכנון העיר. בתקופה הרלוונטית שימשה סגניתו של שטרית. נענתה להפצרות שטרית ופעלה למתן ההתרים

• מיכה בן נון – אדריכל, מנהל האגף לרישוי ופיקוח. פעל בתקופה הרלוונטית לסייע לאולמרט וליזמית (אלומות להשיג אישורים שלא כדין. הופעל על-ידי שטרית

• רות ביקסון - אדריכלית, הממונה על הרישוי. פעלה בתקופה הרלוונטית לסייע לאולמרט ולאלומות להשיג אישורים שלא כדין. גם היא הופעלה על-ידי שטרית

הדיווח שמסר אולמרט והשוחד שקיבל

אולמרט דיווח ב-2004 למבקר המדינה כי הוא שילם 1.25 מיליון דולר לחברת אלומות בגין רכישת דירת גן באוקטובר 2004. ואולם מתחקיר שערכנו התברר, כי שווי הנכס באותה עת עמד על לכל הפחות כ-1.75 מיליון דולר ועד כ-2 מיליון דולר. הלכך, סכום ההנחה-השוחד שקיבל אולמרט מגיע לכחצי מיליון דולר לפחות. בתמורה לכך סייעו הוא ואנשיו לבעליה של אלומות, היזם גיל מסטיי, בקידום הפרויקט בעיריית ירושלים ובהשגת ההתרים המבוקשים: ראשית - כדי לאפשר את פירוק המבנה ובנייתו מחדש, למרות שמדובר במבנה בשימור; ושנית - מתן זכויות בנייה גדולות יותר כדי לבנות בניין בן שלוש קומות

כפי שחשפנו בתחקיר שפרסמנו כאן ביום 28 בפברואר 2006, שבעקבותיו החלה בדיקת מבקר המדינה, השוחד/ההנחה שקיבל אולמרט הינה 320 אלף דולר - במחירי נטו, וזאת לאחר ניכוי מחיר הכסף בגין התשלום במזומנים (הפער שבין הסכומים: 500-320 אלף דולר, נחשב כהנחה בגין המזומנים, אך גם סכום זה אינו מגיע לאולמרט, בנסיבות אותה עסקה). על-כן, כאמור, ניתן לקבוע כי השוחד שקיבל אכן מגיע ל-0.5 מיליון דולר

נודע, כי מבקר המדינה דיווח ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על טובות ההנאה שקיבל אולמרט. מזוז כבר הודיע לצוות הבכיר בלשכתו, כי עם הגשת הדוח הסופי הוא יורה על פתיחת חקירה פלילית נגד אולמרט בחשד לקבלת שוחד. המבקר דרש מאולמרט להגיש את תגובתו עד סוף החודש, ולאחר מכן יוגש הדוח הסופי ויפורסם לידיעת הציבור

מבקר המדינה מסר רשמית, כי "הבדיקה נערכה בעקבות תלונה בעניין שהתקבלה במשרד מבקר המדינה". התלונה הוגשה על-ידי הח"מ עם פרסום התחקיר ב-Nfc. המבקר מציין, כי "עם סיום הכנת הטיוטא היא הועברה בסוף השבוע שעבר לראש הממשלה ולבכירים בעיריה לשם קבלת תשובות לממצאים שנמצאו במהלך הבדיקה המקיפה והיסודית אשר נערכה לפי הנהלים הקבועים במשרד מבקר המדינה. ראש הממשלה ובכירים בעיריית ירושלים התבקשו להגיש את תשובותיהם למבקר עד סוף חודש זה

שתיקת התקשורת; פעילותה של אומ"ץ

במהלך התקופה שבה חשפנו פרשה זו, שלב אחר שלב, ובמשך כל התקופה שבה נבדקת פרשה זו על-ידי המבקר, נמנעו כלי התקשורת מלדווח כדבעי על פרשת כרמיה. עיתון מעריב, ובראשו העורך הראשי אמנון דנקנר, אף פרסם שוב ושוב כזבים כדי לסייע לאולמרט להיחלץ מאימת הדין. גם גופים ציבוריים ועמותות שתפקידם לעסוק במאבק נגד השחיתות, כמו התנועה לאיכות השלטון וגורמי אופוזיציה, נמנעו מביקורת נגד אולמרט וממעקב צמוד אחרי פרשה זו, כמקובל וכדרוש. עמותת אומ"ץ היתה היחידה שפעלה, בעקבות החשיפה והתחקיר ב-Nfc, כדי למצות את הדין עם אולמרט