מדובר בסיפור שעשוי היה להסתיים בפיצוץ רועם של היחסים עם מלך ירדן ושל מטוס אזרחי, אפשר היה היהלהתפוצץ צחוק. אולי בגלל הכותרת היבשה, "תהליכי קבלת החלטות בנוגע להקמת שדה התעופה תמנע", הפרק הזה בדין וחשבון האחרון של דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר, לא זכה לכבוד הראוי. זה מקרה נדיר שמבקר המדינה תופס מחדל "על חם" ומקרקע אותו לפני שהספיק להמריא עם חבילת נזקים וצרור מזומנים.
הכל החל בראשית 2006, כשאנשי החטיבה הביטחונית במשרד מבקר המדינה החליטו לבדוק את היערכות שדות התעופה לאיומי "טרור-על". כך הם הגיעו לתוכנית להקמת שדה תעופה באזור רמת תמנע, שנמצאת כ-20 ק"מ מצפון לאילת. ההחלטה להקים את השדה התקבלה בקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר, בנימין נתניהו, ב-24 פברואר 2004, לפי המלצת שר התחבורה אז, אביגדור ליברמן.
עלות הקמתו של השדה ותכנונו הוערכה ביותר מ-200 מיליון דולר. במכתב שהעביר למזכיר הממשלה לקראת הישיבה, ליברמן כתב כי "לאחר שנבחנו מספר אתרים חלופיים להקמת השדה, הוסכם על דעת כל הגורמים, לרבות גורמי התכנון, על מיקום השדה החדש ברמת תמנע". בתגובה לשאלת אחד השרים, בנוגע לסיכומים שישראל תשתמש בשדה ירדני בעקבה, אמר ליברמן כי הוא מתנגד לשימוש כזה, משום "שנפסיד את כל התיירים לירדן".
לא ברור אם שר התחבורה, ולימים השר לתיאום אסטרטגי, היה ער להסכם שנחתם עם ירדן באוגוסט 1997 בדבר שיתוף פעולה בטיסות בינלאומיות לנמל התעופה בעקבה. בעקבות ההסכם הופעלו במשך חצי שנה טיסות בינלאומיות, שיעד נוסעיהן אילת, לעקבה, ומשם לאילת. הדעות חלוקות לגבי מידת הצלחתו של הניסוי הזה, אך הרעיון חי ונושם במסגרת פרויקט תעלת הימים שהממשלה אישרה זה לא כבר.
הפגישה הראשונה (והאחרונה) עם הירדנים על שדה תמנע התקיימה בפברואר 2005, שנה אחרי החלטת הקבינט הכלכלי להקים את הפרויקט. המבקר מגלה כי ימים אחדים אחרי שראש מינהל התעופה האזרחית ונציגי משרד החוץ נפגשו עם עמיתיהם הירדנים נשלח משגרירות ישראל בעמאן למשרד החוץ מברק, שלא הותיר מקום לספק באשר להשלכות התוכנית על היחסים עם ירדן. "אנו צפויים לתגובה לא קלה מצד משרד החוץ הירדני", הזהיר השגריר, "שכן על פי פרשנותם יש כאן נסיגה מביצוע נושא עליו הוסכם בהסכם השלום".
ואמנם, לא חלפו כמה ימים עד ששר החוץ הירדני פנה לראש הממשלה, אריאל שרון, וביקש לחזור ולממש את הסכם עקבה-אילת. בשעה ששרון הנחה את מנכ"ל משרדו לבדוק את הסוגיה, שקדו במשרדי מהנדסים על תכנון השדה בתמנע לקראת הגשת התוכניות לוועדות התכנון. במאי 2005 שלח שגריר ישראל בירדן מסמך נוסף למשרד החוץ. "המלך רואה חשיבות רבה במימוש פרויקט שדה התעופה המשותף", כתב הדיפלומט הישראלי. "גם מי ששוללים כל אפשרות לפרויקט שדה התעופה המשותף צריכים להבין, כי העלאתו מול הירדנים של נושא שדה תמנע, ובטרם מוצה הדיון בבקשה הירדנית דלעיל, תהיה בבחינת טעות (לפחות טקטית) שהרי אנו עושים זאת לצורכי תיאום ואנו זקוקים לשיתוף פעולה מצדם".
מנהל מבדק פנים במשרד החוץ הודיע למבקר כי לא התקיים כל דיאלוג עם ממשלת ירדן. המבקר מצא שגם בדרג הצבאי לא נעשה שום תיאום עם הירדנים, אף שמסמך של מחלקת מבצעים במטכ"ל ממאי 2005 קובע כי "מענה צה"ל להקמת נמל תעופה וסמיכותו לגבול הירדני תחייב הגעה לסיכומים והסדרי ביטחון מול ירדנים", וכי "נדרש לקיים תיאום ולקבל את הסכמת הירדנים להקמת השדה כחלק מתפישת ההגנה עליו".
נציגת שר הביטחון בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, סא"ל סיגלית ספיר, אף הבהירה ליו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום באוגוסט 2005, כי "מחובתנו להציג בפניכם את האיומים והסיכונים הביטחוניים שייווצרו לאחר הקמת שדה תעופה תמנע... נדרש לקיים תיאום עם הירדנים ולקבל את הסכמתם להקמת השדה". ואחרי כל זאת, היא הודיעה כי "מערכת הביטחון לא תתנגד להקמת שדה תעופה בחלופת תמנע, תוך ניסיון למצות את הבעיות הביטחוניות הנובעות ממיקום השדה".
התכנון נמשך והכסף זרם. המבקר הפיץ את טיוטת הביקורת בין משרדי הממשלה ביוני 2006, רגע לפני שהכלים הכבדים היו נכנסים לשטח ומוציאים את הירדנים מכליהם. הטיוטה יצאה לדרך זמן קצר אחרי שהתוכנית אושרה בוועדה המחוזית במשרד הפנים, ורגע לפני שהתוכנית עמדה להתפרסם ברשומות. זה היה אחרי שהמהנדסים שילשלו לכיסיהם 14 מיליון שקל, אך רגע לפני שהקבלנים התחילו לגבות את 200 מיליון הדולרים.
ראש מחלקת בקרה בצה"ל מסר בתגובה לטיוטה, הפעם בלי אילו ובלי אבל, כי "לאור התגברות פעולות הג'יאהד העולמי בירדן, המלצת צה"ל היא לא לבנות את שדה התעופה במקום המוצע". שר הפנים, רוני בר-און, הורה להפסיק באופן זמני את ההליך הסטטוטורי לאישור הקמת השדה ושר התחבורה, שאול מופז, החליט להקפיא את הפרויקט עד להודעה חדשה. אולי הוא ראה בטיוטה את השורות הבאות: "יש להדגיש את חשיבות המשך שימור ופיתוח הסכם השלום עם ירדן, שחשיבותו האסטרטגית במציאות הקיימת מחייבת אותנו למאמץ עליון להמשיך ולדבוק בו תוך שיפור מתמיד של מערכת היחסים עמם". מתוך סיכום הערכת המודיעין השנתית שהונחה בפני הממשלה בפברואר 2006. על החתום: שר הביטחון, שאול מופז.
תואם וינוגרד
וינוגרד לא לבד. המונח "כשל", שמככב בדו"ח על מחדלי התיאום הפנימי ואופן קבלת ההחלטות במלחמת לבנון השנייה, מפאר גם את דו"ח המבקר על שדה התעופה תמנע. "משום הכשל החמור בעבודת המטה ובהצגת הנתונים", הוא כותב, "ראוי כי הגורמים המובילים - בעיקר צה"ל, המטה ללוחמה בטרור (לוט"ר) שבמועצה לביטחון לאומי ומשרד התחבורה - יבדקו בדיקה יסודית את תהליכי העבודה ברמה הארגונית וברמה האישית שהובילו לכשל זה".
מצעד האיוולת יצא לדרך כבר בסוף 2003, שלושה חודשים לפני שליברמן הניח את התוכנית על שולחן הקבינט הכלכלי. במכתב לשר התחבורה ולמנכ"ל רשות שדות התעופה (רש"ת) בנובמבר 2003, המליץ ראש אגף האבטחה לבחון את מיקום שדה תמנע בנימוק שמהנתונים שהוצגו בפניו, עולה "בעיה משמעותית ביטחונית במיקום השדה החדש המתוכנן".
בכיר השב"כ המליץ לבחון את מיקום השדה על רקע האמור לעיל. במכתב לשר התחבורה מדצמבר הציע ניצב דודי כהן, שהיה ראש אגף המבצעים במשטרה, לבחון מחדש את מיקום השדה, לנוכח האיומים שעליהם הצביע ראש אגף האבטחה בשב"כ. מפרוטוקול הדיון בקבינט הכלכלי עולה כי מנכ"ל רש"ת, גבי אופיר, ציין בפני הוועדה שהשב"כ הביע הסתייגות ממקום השדה בתמנע בסמיכות לגבול הבינלאומי. בכיר השב"כ טען, לעומת זאת, כי אנשי רש"ת הודיעו לו כי "המיקום שנקבע הוא סופי וזאת למרות האיום לעיל". בדיון שנערך במארס 2005 אמר ראש זירת דרום בחטיבת המבצעים בצה"ל, כי אגף המבצעים מתנגד להקמת השדה. ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה קבע אז, כי גם הוא לא תומך בחלופת תמנע עקב הקרבה לגבול במזרח וההרים במערב.
מטה הלוט"ר מסר למבקר כי הוא "דבק בעמדתו שלא להקים את השדה בתמנע בשל מכלול הבעיות הביטחוניות"; וכי "לפני סיומו של ההליך הסטטוטורי יש להשלים את עבודת המטה למתן מענה לאיומים הביטחוניים, ולבצע את התיאום הנדרש עם הצד הירדני לצורך אבטחת האינטרסים הביטחוניים בסמוך לשדה. הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים טען כי הוועדה המחוזית לא היתה ערה לריבוי העמדות והדעות במערכת הביטחון. משרד התחבורה אישר כי "מיקום השדה איננו אופטימלי (בלשון המעטה)", וסגן המבקר במשרד הודה כי "לא נמצאה עבודת מטה סדורה המתייחסת לכלל המרכיבים, אשר בסופה ניתן לומר מהם האיומים, הסיכונים והפתרונות המציבים מענה בראיית סיכון מחושב טרום ההחלטה".
דברי הסיכום של המבקר נקראים כמו פלגיאט של דו"ח וינוגרד. "הליקויים שנחשפו מעידים על כשלים חמורים בתיאום הבין-משרדי כפי שנדרש היה לקיים בהקשר הנדון, ובכלל זה בין משרד הביטחון, משרד התחבורה ומשרד החוץ... משום הכשל החמור בעבודת המטה ובהצגת הנתונים, ראוי כי הגורמים המובילים - בעיקר צה"ל, המטה ללוט"ר, משרד התחבורה ומשרד החוץ - יבדקו בדיקה יסודית את תהליכי העבודה ברמה הארגונית וברמה האישית שהובילו לכשל זה".
פרידמן במעקב
ב-20 במארס פורסם כאן, מפי דובר שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן, כי איש לא הביא לידיעת השר את החלטת הממשלה ממארס 2005, שחודשה עם הרכבת ממשלת אולמרט-פרץ, שלפיה שר המשפטים הופך להיות אוטומטית יו"ר ועדת השרים ליישום דו"ח המאחזים (דו"ח ששון), וממילא היה לא ידוע לו שעליו לכנס את הוועדה שהיתה אמורה להגיש את מסקנותיה בתוך 90 ימים. מזכיר הממשלה אמר בעקבות זאת ל"הארץ" כי שוחח עם פרידמן והבהיר לו את העניין. יועץ התקשורת של השר, צחי משה, סירב להשיב אז לשאלה אם השר קיבל על עצמו את החלטת הממשלה לעמוד בראש הוועדה לאכיפת החוק בגדה. מה קרה מאז? יועץ השר: "הנושא עדיין לא סוכם סופית".
